מסעי הצלב
רוח דתית נוצרית פרצה ברחבי אירופה. קבוצות-קבוצות התארגנו כדי לשחרר את ארץ הקודש ואת עיר הקודש ירושלים מידי המוסלמים הכופרים. כך החלו מסעי הצלב.
מסעי הצלב גבו מחיר דמים מהקהילות היהודיות באירופה שבגבולותיהן עברו הצלבנים בדרכם אל ארץ ישראל.

כיבוש העיר
לאחר מצור שנמשך כחמישה שבועות כבשו הצלבנים את ירושלים ב-15 ביולי 1099. הם גם עשו טבח אכזרי בתושבי העיר היהודים והמוסלמים.
לאחר יותר מ-450 שנות שלטון מוסלמי שבהן הייתה ירושלים עיר קדושה אך מוזנחת למדי, הוחזר לה מעמד של עיר בירה. הפעם הייתה ירושלים לבירתה של ממלכה צלבנית נוצרית, שנקראה 'ממלכת ירושלים'.
שוב נאסר על היהודים להתיישב בירושלים. רק מספר קטן של יהודים הורשו לגור בעיר בחסות השליט. את מקומם של התושבים היהודים והמוסלמים תפסו נוצרים מערביים, בני אירופה, ונוצרים בני המזרח.

ירושלים נוצרית
הצלבנים השיבו לירושלים את הצביון הנוצרי. הם שיקמו ובנו כנסיות ומנזרים. כנסיית הקבר הקדוש של ישו, המקום שאליו חלם כל צלבן להגיע, שוקמה באבן מוצקה ומפוארת.
עוד הוקם בעיר ארמון-מצודה ובו ישבו המלכים הצלבנים, שוקמו ביצורי העיר, שופצו הרחובות, הוקמו בתי חולים ושווקים מקורים וגם אכסניות לצליינים, עולי הרגל הנוצרים.
מדרום לכנסיית הקבר השתרע על שטח גדול רובע שהיה מרכזם של אבירי מסדר ההוֹסְפִּיטָלֶרִים. ההוספיטלרים היו אבירים לוחמים שמונו לאבטח את עולי הרגל ולארח אותם באכסנייתם הגדולה בירושלים. ההוספיטלרים השתלבו גם במערך ההגנה על הממלכה.
המסגדים הקדושים לאסלאם שעל הר הבית הפכו לאתרי קודש נוצריים. בשטח ההר שכן מסדר אבירים נזירים הוא כונה על שם בית המקדש 'מסדר הַטֶמְפְּלֶרִים'. שרידים של המבנים של מסדרי האבירים נמצאים בעיר העתיקה של ירושלים עד היום.